תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
21283-10-12
19/02/2013
|
בפני השופט:
גלית אוסי שרעבי
|
- נגד - |
התובע:
אלבר שרותי מימונית בע"מ
|
הנתבע:
משה שטיינר
|
פסק-דין |
פסק דין
לפני תביעה על סך 1,747 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת, לטענתה, עקב תאונה מיום 7.9.11.
1.מטעם התובעת העיד נהג הרכב (להלן: "הנהג"), שלטענתו עמד במסלול האמצעי ברמזור, ומשהתחלף המופע ברמזור לירוק, החל בנסיעה. משאית שהיתה מימינו "חתכה" אל תוך נתיב נסיעת הנהג, הנהג בלם את הרכב ומונית נהוגה על ידי הנתבע פגעה ברכב מאחור. נהג הרכב הצהיר כי לא סטה עם רכבו שמאלה, שכן נסע רכב משמאלו.
2.מטעם התובעת העידה אף אשת הנהג, אשר ישבה לצידו ברכב במועד התאונה. אף היא הצהירה כי המשאית "חתכה" מימין הרכב לשמאל, הנהג בלם ואז נשמע "בום". גם אשת הנהג הצהירה כי התאונה ארעה בנתיב האמצעי במסלול נסיעתם וכי הנהג לא עבר לנתיב השמאלי.
3.הנתבע טען כי נסע בנתיב השמאלי והנהג בנתיב האמצעי. משהבחין במשאית היטה את ההגה שמאלה ובלם ואז פגע ברכב התובעת מאחור בצד ימין. הנתבע הצהיר כי נהג רכב התובעת הסיט את רכבו לכיוונו. הנהג הצהיר כי לא הבחין ברכב התובעת לפני התאונה וכי למונית לא נגרם נזק. למעשה, לטענת הנתבע, נהג המשאית אחראי לנזקי רכב התובעת.
4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, להלן החלטתי:
שני הצדדים מסכימים כי נהג רכב התובעת נסע בנתיב האמצעי. שני הצדדים מסכימים כי הנהג בלם את רכבו לאחר שמשאית שנסעה מימינו סטתה למסלולו. הצדדים גם מסכימים כי רכב הנתבע פגע ברכב התובעת מאחור בצד ימין.
אני מקבלת את גירסת עדי התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה.
עדות נהג התובעת תואמת את הודעתו על מקרה הביטוח, ת/1.
נהג רכב התובעת הצהיר כי רכב הנתבע פגע בו מאחור כשנהג התובעת נוסע במסלול האמצעי. לעומת זאת, הנתבע הצהיר כי נסע בנתיב השמאלי כשרכב התובעת מימינו. באם כך הוא, הכיצד ארעה הפגיעה ברכב התובעת מצד ימין מאחור?
לא היה בפי הנתבע הסבר סביר לכך שהפגיעה ברכב התובעת ארעה בצידו הימני אחורי. גם אם, כטענתו, סטה רכב התובעת שמאלה, גם אז לא ייתכן כי הפגיעה בו תהא בצידו הימני של הרכב באם הנתבע, לשיטתו, נסע בנתיב השמאלי לו.
יצוין כי נהג המשאית לא הובא לעדות ולטענת נהג התובעת הוא המשיך בנסיעתו. גם אם נהג המשאית סטה לנתיב נסיעת נהג התובעת, אשר בלם את רכבו, עדיין היה על הנתבע לשמור על מרחק מרכב התובעת, המאפשר לו עצירה בכל עת על מנת למנוע תאונה, ובהתחשב במהירות הנסיעה של כלי הרכב, במצב הדרך והתנועה.יצויין כי הרכבים החלו בנסיעה לאחר עמידה ברמזור אדום, ומשהתחלף לירוק. מחוייב היה הנתבע לשמור מרחק סביר מרכב התובעת ולצפות את האפשרות כי יידרש לבלום את רכבו. לו היה הנתבע עושה כן, סביר כי התאונה היתה נמנעת.
5.אשר על כן, אני קובעת כי הנתבע אחראי להתרחשות התאונה.
6.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי.
7.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הסכומים כדלקמן:
עלות תיקון הנזק לפי חוות דעת השמאי – סך 1,147 ₪.
עלות רכב חלופי – לא הוכח.
בגין שכר טרחת שמאי – סך 450 ₪.
הסכומים האמורים לעיל ישאו הפרשי הצמדה מיום 18.9.11 ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, ישא הנתבע באגרת המשפט ששולמה, בשכר עדי התובעת בסך 700 ש"ח וכן בשכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.
הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.